רבות מאתנו חולמות על השגת יעדים, הצלחה, וחלקנו אפילו חולמות על דברים שנראים בלתי מושגים. הרי כמה מאתנו באמת נהיה אסטרונאוטיות? ואם לא אסטרונאוטיות אז כל האפשרויות נשמעות דהויות ומשעממות,ובטח לא קרובות למודל הנשי הטיפוסי אותו חלקים נרחבים מהחברה המודרנית (לדאבוני) מאמצת בחום אל ליבה.
אם כל זה לא מספיק, שגרת החיים שלנו מתנהלת במרוצה, לעתים נראה שאם נמצמץ או שהסוללה של הנייד תיגמר במפתיע נפספס אירוע קיומי אחד או יותר.
עם זאת, למרות כל הידוע והאמור לעיל, ישנן נשים שעבורן כל זה הוא משני, והחיים נעים במסלול אחר ובקצב שונה. אלה הן הנשים שבחרו לעסוק בחקר החלל (ייתכן שגם בתחומים נוספים הדבר דומה, אך כמה מאתנו נסכים להמתין 25 שנים עד שהפרויקט שהגינו ובנינו יצליח?).
מטרת המאמר היא לחשוף את העשייה המרשימה והתרומה המשמעותית של אותן נשים לחקר החלל ולחיינו היומיומיים.
ישנם שני מכנים משותפים לנשים אלה (והוא לא קשור לעובדה שהן נשים): הראשון הוא הבחירה במדעים מדויקים כקריירה (מהנדסות הנעה וחשמל, פיזיקאיות, מתמטיקאיות, כימאיות וכו') והשני הוא שכולן בחרו לשלב את הקריירה המדעית בתחום חקר החלל.
הדוגמה הראשונה היא מרגרט המילטון, מתמטיקאית ומהנדסת מחשבים אשר בגיל 29 (!) התמנתה לאחראית ומנהלת התכנות במסגרת תכנית אפולו לנחיתת אדם על הירח. הצוות של מרגרט פיתח תוכנת הנחייה לניווט והנחתת החללית על הירח.
בתמונות: מרגרט בדגם של מודול הפיקוד של אפולו ולצד ספרי קוד התוכנה למשימות אפולו (ויקיפדיה)
חשוב לציין כי מרגרט ניהלה והובילה את הצוות, בו היו שותפים מדענים נוספים אך הדגש הוא על הובלה. ובציניות אוסיף: היא לא הכינה קפה לצוות, לא ישבה ממש קרוב ליד מי שכותב את הקוד אלא הובילה בעצמה את המשימה.
בכדי להוביל, במובן הרחב ביותר (ואין הכוונה להיכנס אליו במאמר) דרושות תכונות כגון אומץ, אחריות, התמדה ואמונה ביכולת האישית. לכמה מאתנו האומץ להוביל? להציע עצמנו כמתאימות, להצליח (בלי להתנצל על כך) וליהנות מהקרדיט? אין הכוונה להמעיט בערך אנשי הצוות שאינם המובילים, הרי שמאחורי כל מוביל מוצלח ישנו צוות מוצלח. מרגרט היא דוגמה לאשה צעירה שבחרה לעמוד באתגר הניצב לפניה, ולכבוש יעד מורכב ומרשים בכל קנה מידה.
הדוגמה הבאה היא קארן נייברג, האישה ה-50 בחלל. קארן, מהנדסת מכונות ואסטרונאוטית ותיקה בתחנת החלל הבינלאומית. קארן סיימה בהצטיינות יתרה את לימודי הנדסת מכונות ונבחרה לאסטרונאוטית בשנת 2000. קארן צברה שהות ממושכת בתחנת החלל של 180 ימים במספר משימות ובחלקן משמשת כמהנדסת הטיסה.
בתמונות: קארן מבצעת ניסוי לבחינת התפתחות צמחיה בתנאי חוסר משקל ובחליפת חלל (ויקיפדיה)
אחת הדוגמאות המפורסמות היא סאלי רייד, ד"ר לפיזיקה, אשר בשנת 1983 הייתה לאישה האמריקאית הראשונה בחלל. סאלי שימשה מומחית למשימת הצבת לוויינים במסלול באמצעות הזרוע הרובוטית של תחנת החלל הבינלאומית.
בתמונות: סאלי רייד בחליפת חלל ובעת שיחה עם מרכז הבקרה במהלך משימת המעבורת צ'לנג'ר.
כשסיימה את שירותה בנאס"א, החליטה סאלי לסייע לנערות המעוניינות ללמוד לימודיי מדעים ומתמטיקה והגתה פרויקט בשיתוף סוכנות החלל האמריקאית. במסגרת הפרויקט נערות תפעלו מצלמה המשולבת בתחנת החלל הבינלאומית וצילמו את כדור הארץ. את הצילומים למדו, פענחו ובכך ניתן היה ללמד את הבנות את המשמעות והחשיבות של שימוש בחלל בחיי היומיום, לחקר תופעות על כדור הארץ ועוד.
הפרויקט קיים באינטרנט גם כיום ומשמש מסגרות חינוכיות רבות ברחבי העולם.
הדוגמה האחרונה היא ד"ר מיי סי. ג'מיסון, רופאה, מהנדסת כימיה, רקדנית ואסטרונאוטית. ד"ר ג'מיסון היא האסטרונאוטית האפרו-אמריקאית הראשונה. בילדותה למדה בלט וחלמה להגיע אל החלל ולגעת בכוכבים. כסטודנטית למדה הנדסת כימיה ואמנות ועם סיום לימודי ההנדסה, פנתה ללימודיי רפואה ושימשה כרופאה בתחנת החלל. ד"ר ג'מיסון היא האסטרונאוטית היחידה שהשתתפה בסדרת המדע הבדיוני "מסע בין כוכבים"(!) ואף שימשה כיועצת מדעית לסדרה. כיום היא עומדת בראש קבוצת ג'מיסון שמטרתה לשפר את התנאים הבריאותיים במדינות באפריקה.
בתמונות: ד"ר ג'מיסון בתחנת החלל ובחליפת חלל של נאס"א.
כשחושבים על מדעים מדויקים כתחום עיסוק או קריירה לחיים, לרוב אנו מדמיינים אנשים אפרוריים, וחיוורים (מאורות הניאון של המעבדה). אנשים הפועלים מאחורי הקלעים של תגליות המדע המרתקות, מוגשות לקהל הרחב באריזה משווקת היטב (נמצא אח תאום לכדור הארץ?…).
כיום, נשים רבות עוסקות בתחומי המדעים והטכנולוגיה המקדמים את פעילות חקר החלל ולמעלה מ-50 נשים אסטרונאוטיות ממדינות שונות.
בישראל מדעניות מבריקות בתחומי הנדסת תוכנה, חשמל, כימיה וביולוגיה, פיזיקאיות ואסטרופיזיקאיות, חוקרות בתחומי חישה מרחוק של כדור הארץ, מערכת השמש, חיפוש חיים מחוץ למערכת השמש, חקר שביטים והקשר בינם ובין היווצרות חיים על פני כדור הארץ ועוד רבות וטובות.
לפני שהפכו למדעניות ואסטרונאוטיות חשובות ומפורסמות הן היו ילדות ונערות, אשר חלמו, האמינו בעצמן, שאפו להגיע לכוכבים והצליחו. כי הרי ידוע שכאשר בסביבתך אדם המאמין בך, הסיכוי להצלחה גדל.