בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת מגמת מזעור בתחומים רבים. מעבר לרכיבים זעירים במכשירים רפואיים וברובוטיקה תופס מקום נכבד באבולוציית הטכנולוגיה. בתחום החלל והלוויינות, למזעור רכיבים חשיבות מכרעת בשל עלויות גבוהות בפיתוח וייצור רכיבים ומערכות חלליים. המעבר ללוויינים קטנים טבעי וקיימים פרויקטים רבים לפיתוח לוויינים זעירים.
הגישה המתאימה גורסת כי ניתן להשתמש בצביר או נחיל לוויינים קטנים (במשקלים וממדים נמוכים) המשוגרים יחד למשימות משותפות ותורמים את חלקם לפתרון בעיות אתגרי חקר החלל או התמודדות על תופעות שונות על כדור הארץ. היתרון בשימוש בהם הוא ברור, מדובר בלוויינים זולים שכאשר הם פועלים יחד, מהווים שכבה נוספת ללוויינים הקיימים, ולעיתים מבצעים משימות ייחודיות להם.
מהתבוננות על האבולוציה של עולם הלוויינות ניתן לראות בבירור את השינוי את החלוקה ע"פ משקל, ממדים, ועלות. בתחילתו של המרוץ לחלל, פיתוח, בנייה ושיגור לוויין היה נחלתם של המעצמות הגדולות, כבעלות איתנות כלכלית. כיום, ניתן לבנות ולשגר לוויינים בעלות נמוכה ובכך לאפשר מגוון משימות לחלל.
יתרון נוסף הוא בהתייחסות לנכסי חלל. נכסי חלל (Heritage) הם אבן בניין עיקרית בתפישת הלוויינות הוותיקה והשמרנית. בסביבת החלל ישנם תנאים מסוימים המשפיעים על מערכות הלוויינים ואף יכולים לגרום להם נזק רב (קרינת שמש, שינויי טמפרטורה קיצוניים ועוד) ולכן נדרשת עמידה בתנאי סביבה קשים. רכיבים אשר נוסו בעבר וצברו ניסיון חללי מהווים אבני בניין עיקריות בתכנון לוויינים חדשים כשאר המוטיב העיקרי הוא נטילת סיכונים מינימלית, בעיקר כאשר מדובר על לוויינים גדולים (ויקרים). מאחר ועלות פיתוח, בנייה ושיגור לוויינים גבוהה מאד, התפישה מתמקדת בשימור יכולות קיימות (רכיבי מחשב ומערכות נוספות) על אף התיישנותן בעולם הטכנולוגי המתפתח. המעבר ללוויינים קטנים וזולים, מאפשר לוותר במידה מסוימת על ההצמדות לתפישה הוותיקה, לנסות מערכות ורכיבים חדשים, לרוב מדובר על מערכות ורכיבים זעירים לטובת שימוש סדרתי בעתיד. מבחינה זו, לוויינים קטנים הם פלטפורמה נוחה לניסויים של רכיבים חדשים בדרך להפיכתם נכסי החלל החדשים. מאחר ועלות הלוויינים הזעירים נמוכה משמעותית מזו של הלוויינים הגדולים, ניתן בעלות יחסית נמוכה לבחון טכנולוגיות חדשות ולצבור ניסיון חללי (הפיכה לנכסי חלל)
אחד התחומים המרכזיים הוא חישה מרחוק של כדור הארץ באמצעות לוויינים. כאשר משוגר אל החלל צביר לוויינים קטנים הסובבים במסלולים תואמים זה לזה, ניתן להפיק מהם תועלת רבה. לדוגמה: קונסטלציית ננו לוויינים אשר שוגרו (ועדיין משוגרים) מתחנת החלל הבינלאומית (!) למסלול סביב כדור הארץ במטרה לצלם את כולו במשך שנה. כמות לוויינים מתוכננת: מעל 100.