תופעות אקולוגיות ואסונות טבע פוקדים את כדור הארץ מיום היווצרו והשפעתם על סביבתם עלולה להיות הרסנית. תופעות כגון: סופות עזות (כדוגמת הוריקן וטייפון), רעידות אדמה והתפרצויות הרי געש הן דוגמאות לתופעות טבעיות אשר לרוב הופכות לאסונות טבע רחבות היקף. המשותף לכולן הוא נסיבות התרחשותן – כולן טבעיות, כלומר נוצרו ללא התערבות האדם. לצדן, קיימים אסונות טבע מלאכותיים הנגרמים על ידי האדם כגון: שריפות (הנגרמות כתוצאה מרשלנות או הצתה), כתמי נפט באוקיינוסים (הנגרמים עקב התהפכות אניות משא).
התמודדות עם תופעות אקולוגיות ואסונות טבע נשענת על חקר התופעות ורכישת מידע עליהן. זוהי חישה מרחוק והיא ניתנת לביצוע על ידי טכנולוגיות, חיישנים ופלטפורמות שונים ובלבד שתסייע באיסוף מידע רחב ומגוון ככל האפשר. לחישה מרחוק באמצעות לוויינים יתרונות רבים כגון: ספיקת שטח רב בחליפה בודדת, תדירות צילום/מדידה גבוהה, התבוננות רציפה במידת הצורך, הימנעות מסיכון הפלטפורמה בשל אי שהייה מעל האטמוספרה ועוד. בעת ביצוע מדידות בשיטות חישה מרחוק באמצעות לוויינים ניתן לקבל מידע רב, לדוגמא מיפוי תכונות קרקע, מידע על מזג אוויר, גילוי מחצבים, שינויים באוקיינוסים, שינויים בשטחי כיסוי הקרח ועוד.
אחד המרכיבים החשובים ביותר על פני כדור הארץ הוא המים, בכל תצורותיהם ולכן הם מנוטרים בקביעות באמצעים רבים, וביניהם לוויינים. באוקיינוסים, בהם נמצאים מירב המים של כדור הארץ, מתרחשות תופעות שונות המשפיעות על מחזור המים ועל האקלים ועל כן ניטורן מהותי. אחת התופעות החשובות היא מליחות מי האוקיינוסים (ריכוז המלח במי הים). לריכוז המלח ישנן השפעות על המתרחש בים ובסביבתו, למשל אילו יצורים יחיו במים ואילו צמחים יצמחו בו. שינוי במליחות מי הים נגרם בעקבות שינויי מפלס, כגון שינוי מצב הצבירה של המים: אידויים או קפיאתם, הצפות, מעבר עונות שנה וכו'. תופעת המליחות היא טבעית וארוכת טווח וניתנת למעקב רב שנתי.
לכל תופעה מאפיינים ייחודיים ומכאן שנדרשת התאמה בין טכנולוגיית החישה לבין התופעה/האסון. קיימים תרחישים רבים בהם ניתן ואף רצוי להפיק שכבות מידע ממספר חיישנים ולהתך אותן על מנת ליצור תמונת מצב רב שכבתית, רחבה ומעמיקה על האירוע. היתוך המידע יסייע בניהול אירוע/אסון המחייב התמודדות מהירה ויעילה.
למרכיב החישה תפקיד חשוב אך יש לזכור כי הוא אמצעי ולא מטרה. המטרה היא התמודדות יעילה ומהירה עם האירוע הכוללת הבאה לסיומו עם נזק מינימלי ככל האפשר. לשם כך נדרש מערך שלם אשר בקצהו האחד חיישנים לגילוי וניטור, במרכזו מערכת ניהול ובקרה ובקצהו האחר משאבים לטיפול בתופעה בעת התרחשותה, מערך הנשען על תשתית תקשורת יציבה ומהירה. בנוסף, מערך ההתמודדות מחייב הסתכלות רחבה על אופן מניעה או הימנעות מהתרחשות האירוע וכמובן כלים לתחקור ושיפור מתמיד. הנדסת מערכת רחבה, הכוללת את כל האלמנטים הנדרשים תוכל להביא (לרוב) לקיצור משך האירוע וצמצום הנזקים הנגרמים בעקבותיו.